דעה: יש לנו נבחרת נהדרת.

לפני כמה ימים בלבד, שבה הביתה נבחרת ישראל בגלישת גלים לשנת 2017, לאחר שהביאה הביתה את המקום ה25 בעולם.

התחרות אינה חלק מהליגה העולמית ולא נתמכת על ידה. אין כאן קשר לתחרות העפלה לסבב החלומות. כמו כן, גם אין שם קשר לסבב החלומות עצמו בו מתחרים קלי, ג'ון ג'ון ומדינה.

אז מה זו התחרות הזו בעצם?

ארגון הגלישה הבינלאומי מקיים תחרות זו אחת לשנה. המטרה היא אינה להכתיר את אלוף העולם הבא (יש בעולם את הליגה בשביל זה). לפי נקודת המבט שלי, המטרה היא לתת גם למדינות הפחות בולטות את הזכות לייצג לצד המדינות הגדולות שלוקחות תמיד את כל הפוקוס. זו אחלה הזדמנות לחבר בין ישראל למדינה ערבית ובין מקסיקו לבירת הגלישה העולמית, אוסטרליה ולחגוג ביחד את הדבר היפה בעולם – גלישה מקצוענית

לאירוע הגדול ישראל דאגה להוציא נבחרת חזקה! (לדעתי לפחות), שהייתה מורכבת מן הספורטאים הבאים:

בצד הגברי
אביב ואקנין- אלוף ישראל בפעם ה"מי זוכר כמה". נפש ורוח של צ'אמפ אמיתי שהדרך בה הוא צובר מהירות והטראנזקשן שלו מביצוע לביצוע לא נופלים מכמה מהשמות הגדולים באירופה. אשכרה! אביב הוא אלוף ישראל המכהן, והבחירה האוטומטית (והמוצדקת) לנבחרת שלנו
לצפייה: כמה גלים שתפס אביב מחוץ לתחרות

משה פרץ- גולש ששם את דרום הארץ על מפת הגלישה הישראלית. גולש קליל עם קומבינציות יפות ובעל ניסיון תחרותי מרשים במדינתנו הקטנה. די מזכיר לי את אדריאנו דה סוזה בסגנון התחרותי ובעקביות שהציג לאורך השנים האחרונות.

עדי גלוסקא הגולש עם הניסיון הגדול ביותר מכל חברי הנבחרת. מחלוצי המקצוענים מאגם הים התיכון. בעל סגנון תחרותי (גם בגלישה החופשית) שעזר לו להתאים עצמו לתחרות מבחינת דרישת השופטים. עדי נמצא מחוץ ל"אור הזרקורים" בשנים האחרונות אבל מדובר על אדם מיוחד. סופרטאי בעל השיגים בחוץ לארץ וכמה אליפויות הארץ בתיק הגב שלו. לא ראיתי אותו גולש כבר כמה שנים. אני מניח שהיה צריך להוריד קצת חלודה כשהתבקש להצטרף לנבחרת המורכבת מחבר'ה צעירים יחסית.

יוני קליין- התשובה שלנו למקרה שהים עולה והצינורות מתחילים להתייבש. באם ראיתם את הסרט החדש של יוני או שטרם הספקתם (חור ענקי בהשכלה אגב), אתם בטח תסכימו איתי שיוני מביא איתו ניחוח של חו"ל לכל מקום אליו הוא הולך. זה מתחיל מהעמידה שלו על הגלשן וממשיך לגישה שלו לגבי ביצועי כח וצינורות. יוני הוא ללא ספק הדובדבן שבקצפת. הנשק הגרעיני שלנו.
לצערי, יוני נאלץ לפגוש בתחרות הזו תנאי ים המהווים את העקב אכילס שלו, ים נמוך בלי הרבה כח.

בצד הנשי
את המין היפה ייצגו בכבוד האחיות לליאור. נועה וענת. מן הסתם, גיוסן היה אוטומטי. ראשית, מדובר באחיות צעירות אשר מובילות את טבלת הדירוג הארצי ובעלות רקורד לא רע בכלל בעולם לישראליות בגילן. הגלישה שלהן מאופיינת בהמון כח, טכניקה נכונה ובחוצפה קטנה (רק במידה הנכונה!) שנותנת להן לקחת את מה שהגברים במים אוהבים לחלק בניהם.

התחרות האחרונה התקיימה בחוף ה"גראן פלאז'" שבביאריץ, צרפת.
האמת, חוף לא משהו בכלל. עוד שבירת חוף אירפאית טיפוסית. שום דבר מיוחד.

התנאים שהתקבלו בפועל היו לא טובים (יש שיגידו "בלשון המעטה") מים נמוך ועד לגאות ושפל שדאגו לטרוף את כל הקלפים מבחינת מקומות ישיבה במים והתארגנות על זמנים.

חברי הנבחרת שלנו נתנו את הנשמה ונלחמו כדי לעלות לשלב הבא. בצד הגברי, יוני קליין היה היחיד שניצח את המקצה הראשון שלו. עדי, אביב ומשה נפלו כבר במקצה הראשון ונשלחו לסיבוב "חיים או מוות". בסיבוב הניסיון החוזר, הצליחו השלושה לעלות והגיעו לראונד השלישי יחד עם יוני.
לצערי, את הסיבוב השלישי, אף אחד מהגברים לא עלה.

שאלה מתבקשת- לפי התוצאות שהצגתי לפניכם, איך בדיוק סיימנו בדירוג 25 בעולם? והתשובה היא – האחיות לליאור! ענת ונועה דאגו להביא יותר ממחצית מהניקוד הקבוצתי למדינת ישראל בעוד הן רק 2 מתחרות לעומת 4 גברים.

האם אני מאוכזב מהנבחרת? ממש לא.

אני מתרגש בכל פעם מחדש שנבחרת, כזו או אחרת, יוצאת מגבולות המדינה ומשתתפת באירוע בינלאומי כדי לייצג אותי ואת הסצנה הישראלית (שהיא חיה ובועטת אגב!). אני בטוח שהספורטאים שלנו עשו כל שביכולתם כדי להביא את התוצאה הטובה ביותר למדינה.  ואני באמת מאמין שהנבחרת הורכבה מגולשים טובים מאוד שלצערי לא שיקפו את הרמה האמתית שלהם באיבנט הנ"ל.

נאמרו כל מיני דברים על בחירת חברי הנבחרת. ועל מתחרה אחד שהביך את עצמו ואותנו כשקיבל הפרעה מתקרית שיכלה להימנע. אני בוחר לשים את כל הדברים האלו בצד ופשוט להתגאות במה שעשינו.

הפוטנציאל הישראלי קיים. רק צריך לממש אותו. התמיכה בלייקים ובשיתופים בפייסבוק נחמדה. אבל היא לא מכניסה כסף לכיס. והנבחרת הזו צריכה קודם כל תקציב!

גב כלכלי יספק גם גישה רצינית יותר ופלטפורמה לאימוני הכנה. לא הגיוני שפשוט קמה נבחרת ונוסעת לייצג אותנו באליפות העולם לנבחרות. נבחרת צריכה להיות מגובשת, נבחרת צריכה להתאמן יחד (והרבה!) לפי נסיעה שכזו, נבחרת חייבת בליווי מקצועי צמוד ולא רק בבני משפחה וחברים שהגיעו לתמוך. אני מקווה שכניסת הענף שלנו למשחקים האולימפאים, ירימו עוד קצת את המועדות ויתחילו לממן ולתקצב את הפעילות הזו ואת הספורטאים האלו.

איך אומר אייל קיציס? יש לנו ארץ נהדרת?

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *