ג'ק אוניל, ממציא חליפת הגלישה, נפטר היום.

ג'ק אוניל נפטר היום בגיל 94

הדמות האיקונית של הפיראט המזוקן, שלימים הפכה לככב בפרונט של ענקית הביגוד, מגיעה מאדם פשוט, שכל מטרתו הייתה להמשיך לגלוש, גם כשהמים היה קרים.

ג'ק התגורר כל חייו בעיירת הגלישה סנטה קרוז. בזמנו אלה היו רק הוא וחבריו הקרובים שגלשו בגלים המושלמים האלו לבדם. לג'ק הייתה תשוקה אמתית לים וסרב לקבל את העובדה שהמים קרים ופשוט אי אפשר לגלוש יותר משעה בסשן. אז הוא פשוט עיצב לעצמו את חליפת הגלישה הראשונה בעולם.

תחילה, צחקו עליו. ואפילו הוא צחק על עצמו. אבל היי, זה עבד! הבחור הצליח להמשיך לגלוש גם כשחבריו לסשן נשברו ויצאו לחוף להתנחם במגע של מגבת יבשה.

החליפות הראשונות שתפר היו ללא שרוולים, מנופחות מאוד, ועם הזמן קבלת ההכרה לפטנט נתנה לו את המוטיבציה להמשיך ולשפר את המוצר הגאוני הזה.

אינני צריך לספר לכם איך הכל התגלגל משם…

תרומתו של ג'ק היא מעל כל הגיון. ג'ק נתן לנו 70 אחוזים מהסשנים שלנו במהלך השנה, את היכולת ליהנות מהעונה האיכותית ביותר, את הזכות לטייל בעולם ולחקור מקומות חדשים, קרים יותר.

ג'ק נתן לנו חיים.

מעניין אותי לדעת איך החיים שלי היו נראים אילולא עשה את מה שעשה. מה היה קורה לסבב? ולגלישה המקצוענית בכלל? האם גולשים ממדינות קרות (כמו אירופה) היו חלק בלתי נפרד מגלישת הפרפורמנס אותה כה מוקירים?

אולי מישהו אחר היה מרים את הכפפה בשלב כזה או אחר והיא "ממציא" את החליפה בעצמו. אי אפשר לדעת. מה שאני כן בטוח לגביו –  ג'ק היה האדם המגניב ביותר שלקח חלק בתעשיית הגלישה אי פעם! הלוק הפיראטי שלו, פשטותו והאהבתו לים הופכים אותו לאגדה אמתית.

אם תהיתם עם ג'ק באמת לא יכול לראות, או שמא אוניל עלו על איור מגניב שיעזור להם למכור. אז לא, הוא לא רואה בעין אחת. בשנת 1971 איבד אוניל את הראייה בעין שמאל כתוצאה מתאונה שנגמרה ע"י קריעת החוט המחבר בינו לבין הגלשן  (לימים הפך ל"ליש") שלו וגרמה לגלשן לפגוע לו בפרצוף.

באופן אירוני, הליש הומצא ע"י פאט אוניל, בנו של ג'ק, שנה אחת לפני התאונה.

סיבת המוות אינה ידועה בשלב זה. אבל בינינו, זה גם לא משנה. ג'ק אולי מת, אבל תרומתו ממשיכה לחיות בארון שלנו, בבגאז' של הרכב או על העור שלנו כשאנחנו במים.

תודה ג'ק.

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *